עמית ליאם מסחר ואחזקות בע"מ נ' ברכה ואח'

פסק דין

1. בתובענה זו מתבררת תביעה כספית על סך 35,361 ₪ שהוגשה כנגד שני הנתבעים מכח הסכמים שחתמו עם התובעת.

התובעת צירפה לתביעתה הסכם שנחתם עם הנתבע 1, יוסי ברכה, ביום 5.12.11 והסכם שני שנחתם עם הנתבע 2, דוד ברכה, ביום 27.11.11 (להלן: "ההסכמים").

לטענת התובעת על פי הסכמים אלו נתנה לנתבעים שירותי ניכיון שיקים באופן לפיו נתנה התובעת לנתבעים אשראי כנגד שיקים דחויים שמסרו הנתבעים לידיה.

מאחר ושישה מהשיקים חוללו ללא פירעון – חייבים הנתבעים לשלם לתובעת את סכומם בצירוף הפרשי הצמדה וריבית.

2. הנתבעים התגוננו בטענה כי אינם חייבים מאום לתובעת. לטענתם הסכומים שנטלו מהתובעת על פי ההסכמים נפרעו במלואם וכי טענת התובעת כי מדובר בהסכמי אשראי אינה נכונה. עוד טענו הנתבעים כי השקים נשוא התובענה אינם קשורים אליהם כלל וכי לא מסרו לתובעת שיקים אלו במישרין או בעקיפין ועל כן אינם חבים בפירעונם.

כמו כן טענו הנתבעים כי החתימה על גבי חלק מהקבלות המעידות כי מסרו שקים לתובעת וקיבלו תמורתם במזומן – אינה חתימתם.

לבסוף טענו הנתבעים כי אינם מתגוררים שנים רבות בכתובת המוזכרת בקבלות ואין להם כל קשר לאותו יוסי המוזכר בהן.

3. התובעת הגישה תצהירי עדות ראשית מטעמה כאשר עיקר גרסתה בעדותו של מר אלון חלפון, נציג התובעת.

לטענתו החלו הנתבעים לקבל מהתובעת שירותי ניכיון שיקים כבר ביום 7.11.11 כאשר הקבלות הוצאו על שם הנתבע 2 בלבד. באותה עת חתם אחד מהנתבעים על גב השיקים כערב לפירעונם אך לאחר כשלושה שבועות בקשו להימנע מכך מאחר והם עובדים ללא חשבוניות וקבלות.

לפיכך וכבטחון לעסקאות ניכיון השיקים העתידי עימם, הוסכם כי יחתמו על הסכמי הלוואות/מסגרת אשראי למתן שירותי ניכיון שקים.

לאחר החתימה על ההסכמים בקשו הנתבעים כי הקבלות ירשמו על שם הנתבע 1 ללא שם משפחה בכתובת ברח' רוגוזין 17 באשדוד.

המצהיר מצרף לתצהירו חמש קבלות אשר לטענתו מהווים הראיה לכך כי נמסרו לתובעת במועד הנקוב בהן 31 השיקים כמפורט בהן ותמורתם ניתנה לידי הנתבעים במזומן כאמור בהן וביניהם ששת השיקים אשר חוללו וסכומם נתבע בתובענה זו.

המצהיר מציין כי הנתבעים ניכו אצל התובעת 141 שיקים במהלך התקופה מיום 28.11.11 ועד 24.5.12 אשר כולם נפרעו למעט ששת השיקים נשוא התובענה בגינם הונפקו לנתבעים קבלות כולן על שם הנתבע 1.

המצהיר מעיד כי השיקים המוזכרים בשלש הקבלות מתוך החמש, נמסרו לידיו על ידי הנתבעים ותמורתם נמסרה לנתבעים במזומן.

עוד מוסיף המצהיר כי שלושת מושכי השיקים שחוללו, למרות שנפתחו תיקי הוצאה לפועל כנגדם לגביית סכומם, לא שילמו על חשבון סכום השיקים דבר ואף הסיכוי לגבות מהם קלוש משום שאחד מהם באיחוד תיקים, השני פושט רגל והשלישית הינה חברה בע"מ שלא נגבה ממנה דבר עד היום.

4. תצהירו של מר ניר רחמין, עובד בתובעת, הוגש לאימות הטענה כי השיקים המוזכרים בשתיים מן הקבלות נמסרו לידיו בתאריכים 1.4.12 ו- 16.4.12 מאת הנתבע 1 ותמורתם נמסרה לו במזומן על ידו.

כמו כן הוגשו מטעם התובעת תצהירי עדות של שני עדים, העוסקים אף הם במתן שירותי ניכיון שיקים, אשר העידו על עסקאות ניכיון השיקים שעשו עם הנתבעים. האחד, מר כהן ירין, טען כי הנתבע 2 ביצע אצלו ניכיון שיקים ולאחר מכן הכחיש בתצהיר מטעמו בתיק תובענה אחרת כי הוא עוסק בניכיון שיקים וכי רק נטל הלוואה ממנו וזאת כשיטה להתחמק מתשלום חובו כלפיו והשני, מר יובל קלנדרוב אשר העיד כי הנתבעים נהגו לבצע אצלו עיסקאות רבות של ניכיון שיקים וכי נהג לראות בהם כאישיות אחת מאחר ונהגו לבצע את העסקאות יחדיו. עד זה אף העיד כי שוחח עם נתבע 2 בקשר עם החוב לתובעת והוא לא הכחיש החוב כלל.

5. הנתבעים מצידם הגישו תצהירי עדות ראשית מטעמם ומלבד חזרתם על האמור בתצהיר התומך בהתנגדות המקורית הוסיפו וטענו כי התובעת לא קיבלה מעולם מידיהם שקים שלא חתמו עליהם כערבים אישית לפירעונם ואלו שולמו במלואם לידי התובעת.

הנתבעים טענו עוד כי השיקים הנתבעים לא נחתמו על ידם כערבים לפירעונם ולא נמסרו לידי התובעת על ידם.